בואו נדבר על טראומה

בשנה האחרונה זכיתי לקחת חלק בפעילות עמותת "מדקרים ללא גבולות". עמותה שמטפלת בנפגעי טראומה ומטופלים בפוסט טראומה בארץ ובעולם. בפוסט זה אשתף אתכם בדברים החשובים שלמדתי ואיך כדאי להתייחס לחוויות טראומטיות, כדי להקטין את ההשפעה שלהן על חיי היום יום.

במסגרת העמותה זכיתי לטפל בקבוצות מכל קשת האוכלוסיה. נשים מאושפזות עם הפרעות אכילה, קבוצת תמיכה של חולות ומחלימות מסרטן השד, גברים וילדים נפגעי אסון לאומי. הטיפול מביא מעט שקט למטופל, מוריד את הסטרס והעוררות שהוא מצוי בהם רוב (ולפעמים כל) שעות היום. לאחרונה, הכנסתי את הטיפול המיוחד הזה גם לקליניקה הפרטית שלי.

בואו נדבר על טראומה..

טראומה היא אירוע שנכנס למרחב שלי מהר מידי חזק מידי ובמפתיע מידי. נזק שנגרם לנפש בעקבות חוויה או חוויות קשות במיוחד. החוויה עשויה להיות חד פעמית או אירועים נשנים, אשר מכניסים את האדם למצב של הלם בו אינו מסוגל להתמודד ולספוג בו את הרעיונות והרגשות הקשורים בחוויה. 

לעיתים, הטראומה הופכת להפרעה של פוסט טראומה. 

פוסט טראומה היא הפרעה המתפתחת בעקבות חווית אירוע המסכן את שלמותו הפיזית או הנפשית של אדם (טראומה). אין הכרח שהאירוע יהיה קיצוני על פי אמות מידה אובייקטיביות ומספיק שהוא מעורר אימה. חוויות שהמסתכל מהצד יכול להבין למה הן קשות כמו קרב, תאונה, תקיפה מינית אך לא רק, גם לידה או כל אירוע אחר יכולים להיחוות כטראומה. 

להפרעת פוסט טראומה מספר תסמינים כמו פחד, חרדה, חוסר אונים, זיכרונות פולשניים של האירוע, נסיונות להימנע מכל מה שמזכיר את האירוע ובעוררות, דריכות, וקושי להיות רגועים. התוצאה יכולה להיות חוסר יכולת לקיים חיים נורמליים, פגיעה חמורה בתפקוד וניהול החיים לאחר האירוע הטראומתי.

"במצב תקין, מערכת העצבים של האדם עובדת, נעה, בין שני קצוות עוררות ורוגע. לעיתים אנו במצבי סטרס והגוף צריך להגיב בהתאם ולעיתים במצבי רוגע. שתי המערכות האלה מנוגדות אחת לשניה וכשאחת מהן פועלת השניה מעוכבת ובמצב התקין הן נעות בתוך גבולות. ממש כמו גלים בנהר שזורם בין הגבולות. בטראומה ישנן תנודות גדולות בין מערכת העצבים של העוררות לרוגע, הן חוצות את הגבולות. זוהי מערבולת הטראומה", פיטר לוין.

בואו נדבר סינית – 

בפילוסופיה הסינית מדברים על ה"דאו", האחד, האמת המוחלטת. מה זה אומר? כשהאדם חי בדאו שלו, בדרך שלו הוא במקום שלם ושליו. הדרך היא תנועה ללא מאמץ. לא עצלות אלא הקשבה פנימית מה הדרך שלי, לקבל שינויים, להיות בענווה. להיות כל הזמן בתנועה. לקבל את מה שהחיים נותנים ולזרום בתוכם. כל הקיצורים שאנו מנסים לעשות מורידים אותנו מהדרך. 

כדי להגיע למקום השלם והשליו הזה צריך לעשות סדר ואז מגיעים היין והיאנג.

אפשר לחלק את העולם ליין וליאנג. שני ניגודים שמשלימים זה את זה ומשתנים זה לזה. הם החוט שמקשר בין כל התופעות שבעולם. בתוך השלם יש 2 קטבים- שמיים וארץ.

יין- החומר בעולם, החומר בגוף, קור, חושך, לילה..

יאנג- האנרגיה בעולם, האנרגיה בגוף, חום, יום, קיץ..

בסינית נדבר על צ'י שנע בין הגבולות בין יין ליאנג. צ' – סך כל האנרגיה בגוף. במצב תקין ישנה השתנות כל הזמן בין יין ויאנג, אין מצבי קיצון. במצב של טראומה היין והיאנג נפרדים. זוהי כבר פתולוגיה.

במצב של פוסט טראומה- היין והיאנג נפרדים ומגיעים למצבי קיצון, מעבר לגבולות.

היאנג- הזעה, דריכות, עצבנות

יין- דיכאון, חוסר תקשורת, ריפיון, רצון לישון.

מה עוד קורה בפוסט טראומה? דיברנו על כך שהיין והיאנג יוצאים מהגבולות. בעצם זהו מצב של בעיה בגבולות. או חוסר גבולות או גבולות נוקשים מידי. 

כל רגש שמגיע אלינו אמור להדהד בגוף להישאר קצת ולנוע הלאה. רגש הוא תנועה. וכאשר אנחנו מסכימים להיות בו הוא נמצא, נוכח, ומשתחרר. אך מה קורה כאשר הוא נתקע? בעצם אין תנועה, הגבולות חזקים מידי, מחזיקים מידי. אין מקום לתנועה. ואז ישנה תחושה גדולה של עוררות פנימית אך בלי יכולת לשחרר. לכן במצב כזה לא ננסה להגיד לאדם שמולנו (או לעצמינו) תירגע! להיפך, נרצה להכניס תנועה ולהשלים את התנועה של העוררות החוצה. 

היום ישנן המון שיטות ודרכים לטפל בפגועי טראומה החל מטיפולים פסיכולוגיים, פסיכיאטריים, קבוצות תמיכה, רפואה סינית ועוד…

איך אנחנו, כולנו, יכולים לעזור לאדם שחווה טראומה? 

קודם כל להיות שם. פשוט להיות. באמפתיה, בלי לנסות למצוא פתרונות. לתת תחושה שאנחנו מאמינים לקושי והוא אמיתי. פשוט לפתוח את הלב לאדם שנמצא מולי. בלי ביקורת ופרשנות. לשאול: "מה אתה צריך"? 

בשביל שהנפש  (shen -הנפש בפילוסופיה הסינית) תוכל לשכון בצורה בטוחה בגוף היא צריכה מקום בטוח ונוח. הדבר הראשון שאנו צריכים לדאוג לו זה שהגוף יקבל את הצרכים הבסיסיים שלו. שמעתי רעיון מקסים מקרלה דירקטורית עמותת מדקרים ללא גבולות-
shen-sleep, hydrate, exercise, nourishment 

נדאג ל4 צרכים בסיסיים- שינה, מים, פעילות גופנית והזנה. כאשר הצרכים הללו מסופקים יש מצע טוב לנפש, לshen. ואז אפשר להתחיל לטפל. הגוף רגוע יותר ויש מקום להתחיל לטפל בנפש. 

בנוסף נעזור למצוא מה המשאבים של האדם מולי. מה עושה לו טוב? מה הזיכרון הטוב שלו מהימים לפני הטראומה. מה מרגיע? ים, מוסיקה… מה החוף מבטחים. וחשוב שנדע גם מה החוף מבטחים שלנו, כדי שנצליח להתמודד כשהתמיכה נעשית קשה ומערבבת.

לייעוץ, טיפולים ומידע נוסף:

שיתוף ב facebook
Share